'מה שלומי על הגבול ' זהו שמו של הפסטיבל שאמור להתקיים בתאריך 7.7.11 ביער שלומי ביוזמה ובניהול של  'המרכז לתיאטרון אלטרנטיבי בשלומי'. פרטים על הפסטיבל ניתן לקרוא כאן. הפרוייקטים השונים שיעלו בפסטיבל זה , עוסקים כולם בשאלות של גבול, ובבדיקת גבולות אישיות וכלליות . העיר שלומי שיושבת על הגבול משמשת גם פלטפורמה וגם מטאפורה לאירוע זה.

אני לוקחת חלק בפסטיבל זה כאמנית , בפרוייקט אישי שלו קראתי 'האש מפצחת תמונות בדממה'. הנכם מוזמנים לעקוב אחר הפרטים שנוגעים לפרוייקט זה ואשר אותו אתאר , במהלך הזמן בשלבים – עד לאירוע השיא.

הפרוייקט מתחיל (כשלב ראשון) , בהצגת תערוכת עבודות שלי ביער – על ובין העצים. היער משמש כחלל התצוגה. העבודות שיוצגו נלקחו מתוך אוסף ישן, ברובן עבודות מתערוכת היחיד הראשונה שלי שהוצגה לפני שנים רבות.

זה אמור להיות חלל התצוגה – היער כחלל תצוגה.

היער בשלומי - מתחם התצוגה - נורית צדרבוים

היער בשלומי - מתחם התצוגה לתערוכה - נורית צדרבוים

 

העבודות שיוצגו בתערוכה זו, בחלל זה, יעמדו למכירה במחיר סמלי (100 ש"ח) למשך זמן קצוב וידוע מראש.

לאחר זמן זה, עבודות שלא נמכרו, יובאו לשריפה – ויעלו על המוקד בתהליך טקסי מיוחד.

זה אתר השריפה והעליה למוקד

היער בשלומי - מתחם לשריפת העבודות - נורית צדרבוים

היער בשלומי – המתחם לשריפת העבודות – נורית צדרבוים

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

מודעות פרסומת
תגובות
  1. נורית יקרה,
    משום מה, הרעיון הזה עושה לי רע.
    הרגשה רעה. לשרוף עבודות שלא נמכרו !! מדוע?!.
    האם מתוך חשש שזה מה שיקרה להן מימילא לאחר לכתך אחרי מאה ועשרים שנה?
    האם זה טכס כפרה, או מעין שעיר לעזעזל לחלות את פני "אל היער"
    שלא ישלח חלילה את להט הקיץ בעצי היער, בתושבי הגליל על הגבול המועד לפרענות.
    אני מאחלת לך שכל יצירותיך ימחרו, ואם לא, הזמיני אותי למדורה
    ונצלה בה תפוחי אדמה ונשיר שירי קומזיץ מימים עברו…

    • נוריתארט הגיב:

      אסתר יקירתי,
      אכן רחומה את.
      בשבועות הקרובים ועד לטקס עצמו, אפרסם את התמונות בבלוג ואכתוב כמה מהגיגיי והרהוריי ביחס לפרוייקט זה.
      תגובתך דומה לכמה מן התגובות שקיבלתי מלאה שחסים כל כך על העבודות. אהבתי את הטעות הפרוידיאנית ב'ימחרו'.
      בהמשך תגלי לדעת שכן יש להם מחר, ואחשוף גם כמה מהרהוריי/כוונותיי/ ביחס לפרוייקט זה.
      ברוח דברים שכבר דיברנו עליהם פעם, ברשותך אצטט כמה מדברייך ואם תרצי בעילום שם, כאשר אכתוב בבלוג
      על התגובות שיש לאנשים ביחס לפרוייקט הנ"ל. המחשבות שרקמת כאן מעניינות. חלקן מהדהדות למחשבותיי
      ואחרות מציעות דברים נוספים.
      ובאשר לאיחולייך שכל יצירותי ימחרו/ימכרו – אם אכן כך יהיה אני בבעיה – כי אז מה יהיה עם טקס השריפה??????

  2. כתבתי בטעות ימחרו במקום ימכרו, אבל גם ימחרו זו מילה טובה-
    שליצירותיך יהיה תמיד מחר- עתיד.

  3. אורנית הגיב:

    הי נורית,

    מה הרעיון שעומד מאחורי שרפת העבודות? הרי כל יצירה באשר היא יוצאת ממקום כלשהוא בנפש, בלב….זה כמו לשרוף משהו מעצמך.

    • הי אורנית,
      רבות הן התגובות מהסוג שאת העלית (חלק גדול מהן מגיע אלי במייל). בשלב זה פירסמתי כאן מעין פרומו לפרוייקט – וכבר נראה שיצרתי מתח וסקרנות. בהמשך, ובשלבים אפרסם גם את התמונות 'הנדונות' וגם חלק גדול ממחשבותיי, כוונותיי והרהוריי ביחס לפרוייקט זה. בכל מקרה ברור לי שאחשוב מה שאחשוב, אומר מה שאומר – עדיין יש מקום תמיד גם לפרשנות של אחרים. לא אוכל למנוע את זה, אוכל אולי ללמוד מזה. התפתתי להתייחס למשפט המאד משמעותי שלך "זה כמו לשרוף משהו מעצמך", אבל אני עוצרת בשלב זה ואוספת את התגובות השונות. בסוף, אתייחס, אחשוף ואדבר.

  4. לנורית שלום
    אכן, התגובה הראשונה "לשרפה" היא זעזוע, גם כשזה עדיין רעיון.
    מובן שאני מכבד את החלטתך לעשות בציוריך כרצונך ויחד עם זאת, כשבדקתי את תגובתי הראשונה לרעיון, חשבתי על "איך אני יכול להציל" את הציורים. במחשבה שניה, ויתרתי על הרעיון, שהרי יש כל כך הרבה דברים להציל בעולמנו וממילא אוחז אותי רפיון ידים.
    כאמור, איני יודע מה הביא אותך להחלטה, אך ברצוני להאיר-להעיר ולשאול האם "השרפה" היא חלק מה"אינטגרציה" [עליה עבדנו בזמנו] או תגובה לה. האם הציורים, ומה שהם מבטאים, הם מחוץ לגבולות האינטגרציה? האם ציורים שימכרו הם בתוך הגבולות, ואלי להיפך. זה פשוט משהו שעלה אצלי ומוצע לך, באהבה, למחשבה.
    כל טוב לך
    אלי אברהמי

    • נוריתארט הגיב:

      אלי. שאתה לא תגיב?????
      וכמובן שהשאלות שהצעת למחשבה, מעוררות וחשובות.
      אז תחילה, כמו שאתה הרי יודע. המחשבות שהפרוייקט הזה עורר אצליך כתגובה למעשה, או לרעיון הם חלק מהעניין. הרי כלום אי אפשר לקחת בחזרה. הרעיון יצא לדרך ויש לו חיים משלו. כל מה שאומר ואחשוב הוא חלק ממה שאפשר לומר על הדבר, ולכן כל פרשנות והצעה של כל צופה-מאזין-קורא אחרים, היא חלק מהעניין. לכן אינני יכולה להתעלם מזה כסוג של מחשבה או הארה ( ולא תמיד זה קל ).
      עכשיו אתייחס לדבריך גופם. אהבתי את ה"איך אני יכול להציל" – שכן כמי שמקורב לתרבות ואמנות וגם מכיר את עבודותיי, שמחתי על האמפטיה והמעורבות. ואתה יכול (כמובן שלא חייב, ואתה צודק יש מספיק מה להציל בעולם – וזו לכשעצמה נקודה חשובה ביותר). המחשבה שלי למשל אומרת שעבודות ששכבו שנים רבות ( כעשרים) במרתף, אחרי שראו אור בתערוכת יחיד ראשונה, הופכות להיות נטל על העולם. והרי כבר נאמר ש"מפני חדש ישן תוציאו" – צריך להוציא, לשחרר, לאוורר ולתת מקום לדברים החדשים. אז אולי אני היא דווקא שמצילה משהו בזה שאני צולה….
      ולעניין האינטגרציה. תגיד אתה? זה התחום שלך. לי נראה שהכל כולל הכל.
      ובאשר לגבולות? העלית כאן שאלות מעניינות וחשובות. אתן עליהן את הדעת בהמשך ואף אכתוב על כך. אינני רוצה להקדים את המאוחר.
      קיבלתי באהבה רבה את התייחסותך. עכשיו אתה רק צריך להגיע לשם. אולי זה עוד נדבך בפרוייקט שבזמנו עבדנו עליו.
      נורית

      • Ilana Haley הגיב:

        שלום נורית, אני חושבת שזאת זכותך לעשות מה שאת רוצה עם העבודות שלך. יש זמן שצריך להגיד שלום למה שאנחנו אהבנו פעם ולא עוד. אני בהחלט מבינה אותך. והצורה בה את מתכוננת לעשות זאת מאוד מוצאת חן בעיני. זה כמו לעלות על מזבח את האהבה שנגמרה. זה בסדר גמור. אל תקשיבי למי שאומר לך שאת עושה תעות. את לא עושה תעות. את עושה דבר חכם ואמיץ. יישר כוחך. ואם אנשים לא מבינים זאת, שלא יבינו. זה לא שלהם. אני בהחלט מבינה.
        שלך אילנה ה

      • נוריתארט הגיב:

        תודה אילנה. לא רבים יודעים שאת עצמך אמנית. ולכן כשדברים אלה נאמרים מפי אמנית יש לזה משמעות גדולה וחזקה. תודה על דברייך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s